"מי שמתבונן החוצה, חולם. מי שמתבונן פנימה, מתעורר." 

(קארל יונג)



אימון בשיטת סאטיה*

תהליך האימון הסאטי הינו מסע מרתק, מרגש ומלמד להכרות שלנו עם עצמנו.

מטרת התהליך הינה להיות ערים למי שאנו כבני אדם ולבחירות שאנו עושים בחיינו על ידי החופש שאנו יוצרים, מתוך הכרות עם המגבלות שלנו ומה שיצר אותם.

כשאנו מסנכרנים את מי שאנו רוצים להיות עם חווית הגוף שלנו ומנהלים את הנשימה שלנו, אנו בעצם מנהלים את חווית חיינו וכפועל יוצא מכך, את התוצאות שלנו בתחומי החיים.

Satya בסנסקריט: קשב עמוק, חוויה מלאה. 

שיטת סאטיה, אשר פיתחה נטאלי בן דוד, היא דרך ותהליך עבודה משמעותי. דרך חומלת, נוקבת, מכבדת ובעיקר מעירה ומעוררת את האדם להכיר את עצמו לעצמו, לחקור ולהתבונן כמה הוא חופשי בבחירותיו וכמה הוא שבע רצון מחייו באופן בלתי תלוי בהישגיו ו/או בנסיבות חייו. התהליך הסאטי מורכב מסדרת פגישות אישיות עם אדם שעבר הכשרה לעבוד בדרך הסאטית. 

התהליך הסאטי הוא בראש ובראשונה נשימה. נשימה יזומה של המאמן בה הוא מפנה את המתאמן לקצב נשימתו, לשפתו ולדרך בה הוא מתאר את מציאות חייו. כמו ישיבה על כרית. ישיבה שקטה למען חקירה והתבוננות פנימית בהלכי הרוח, ברגשות, במחשבות, בתפיסות, בתחושות ובנשימה.

המאמן הסאטי מיומן לשאול בדרך מעוררת חשיבה והתבוננות על מה שכבר ידוע לאדם האחר. הוא מסב את תשומת ליבו של המתאמן לשפה בה הוא משתמש, לרגשותיו כפי שהם נוכחים עכשיו, לתחושותיו הפיסיות ולתפיסות העולם שלו. המאמן הסאטי הוא הצופה הקפדן בתודעה ובנשימה. על ידי כך הוא מעיר את המתאמן לארבעת הרבדים: נשימה, תחושות, רגשות ותפיסות. באותו הזמן מתרחש תהליך קסום ויוצא דופן  של ערות, פירוק ובנייה מחדש.

ברמה העדינה מתרחשת טרנספורמציה ברובד הרגשי, האינטלקטואלי והגופני. כל אלה יחד מביאים את האדם לשחרור מהמגבלות שאיתם הוא הגיע לתהליך מלכתחילה. הוא משחרר את מה שמגביל אותו על ידי הבנתו שאין הוא מוגבל בחייו וכי החיים כפי שהם עכשיו הם פרי יצירתו הבלעדית.

לעיתים נוח לבצע חלוקה מטפורית של תחומי חיים כמו " כל תחומי חיי עובדים אני רק מתוסכל מתחום הזוגיות בחיי." החלוקה שהוא עושה לתחומי חייו לא באמת קיימת במציאות מכיוון שמי שהוא בוחר להיות, ההוויה שלו, נעה איתו תמיד, בעבודתו, ביחסיו האישיים עם הסובבים אותו, בביתו ובכל מקום בו הוא מופיע.  האם באמת חשוב באיזה תחום חיים חוסר שביעות הרצון ממוקם? זה כמו שאדם חולה יסתכל על מחלתו כאיבר ולא כמכלול גופו.

המאמן הסאטי, כבר אמרנו, משול לכרית. הישיבה על הכרית היא תחילתה של אחריות ומוכנות אישית לעצור ולהתבונן במכלול שנקרא חיי. התהליך הסאטי כפי שהוא נערך דומה במרחב שלו למרחב מדיטטיבי. יחד עם זאת הוא שונה ממנו בכך שנוכח אדם נוסף המביא מודל הקשבה ושאלות נוקבות המעוררות חשיבה ועירות. המרחב הסאטי דומה למרחב מדיטטיבי בחוויית הקשב, האווירה, השקט, השהות, תשומת הלב לנשימה ולתחושות הגוף, תשומת הלב לרגשות, למחשבות ובעיקר למה ששקוף ובלתי נראה לרובינו: ההתניות, ההרגלים ותבניות החשיבה שלנו. המרחב דומה בהיותו חומל, לא תמיד נח, מרגש, פיסי ומעורר חשיבה. 

המימד הסאטי הוא זה שלא נותן למתאמן "לצאת/לברוח החוצה" לנסיבות חייו, לאנשים אחרים, למנגנונים מוכרים, לדפוסים ולהרגלים. המאמן הסאטי לעולם יחזיר את המתאמן להתבוננות בתוכו פנימה.

הדרך הסאטית מבוססת על עשרה עקרונות המהווים את אבני היסוד בעבודת ההתבוננות על חייו של המתאמן.

* כל הזכויות שמורות לבית ספר אימושיין - בית הספר להוויה הקשבה וטרנספורמציה.


 

להביא את התודעה הביתה

הרבה אנשים שאני מכיר, מתארים את הילדות שלהם כילדות מאושרת, שלווה, מוגנת ובטוחה.

עבורי, הילדות הייתה מקום בודד, קשה, עמוס ביותר מדי שאלות ומעט מאוד תשובות. 

כלפי חוץ, חיי היו חיים נהדרים. בורכתי באינספור מתנות, כישרונות, משפחה אוהבת וחברים תומכים ומפרגנים. הייתי ילד פופולארי ואהוב, ספורטאי מצטיין, תלמיד נפלא, כל מה שאפשר לבקש.

עם זאת, בחווייתי הפנימית, הרגשתי לעתים אבוד ומרוחק.

מגיל צעיר מאוד שאלתי שאלות קיומיות –

מי אני בעולם? מה התפקיד שלי? מדוע אנשים פועלים כמו שהם פועלים? למה אני מרגיש מה שאני מרגיש? מה מתחולל בראשי? מה קורה לי בגוף? מה המהות של החיים האלה? 

בגיל 13, בעקבות משבר אמונה עמוק שעברתי בחיי האישיים, התחלתי לחפש תשובות באובססיביות. חוויית החיים הבסיסית שלי הייתה חוויה של מצוקה, אשמה וסבל. הייתי צעיר ומפוחד, והסתובבתי עם המחשבה שאין איש בעולם שלי שיכול לעזור לי. היה לי צמא עצום לידע, שיעזור לי להתמודד עם הפחדים, החרדות, הקושי והמועקה, וחיפשתי כל פיסת מידע שיכולה לעזור לי להבין את משמעויות החיים, שיכולה לעזור לי להבין משהו על עצמי, על העולם, שיכולה לעזור לי לשרוד.

פניתי לפסיכולוגיה המודרנית, העמקתי לפילוסופיה הקלאסית, התקדמתי אל הפילוסופיה המערבית, קראתי ספרי שירה, גמעתי כל מחקר, תזה, ציטוט, מושג, ביטוי, פרשנות או תובנה. 

הפכתי את עצמי לאוטודידקט מושבע, עם סקרנות בלתי נדלית, וצורך קיומי בפירוק המושג הזה שנקרא "החיים שלי". 

עם השנים, סימני השאלה הפכו למשקולות כבדות אשר נשאתי על כתפיי. היה לי המון ידע, ומעט מאוד שלווה. הרגשתי עייף. הרגשתי זקן. פגשתי את הייאוש פנים מול פנים.

בגיל 18, בעת שירותי הצבאי הלא פשוט בתור חייל קרבי, ערכתי סקר בקרב כל האנשים הקרובים בסביבתי: שאלתי אותם מה בעיניהם הוא הדבר החשוב ביותר בחיים? 99 אחוז מהם ענו – אהבה – על צורותיה השונות. רק סבתא שלי, נעמי לוי ז"ל, שהייתה הבנאדם הכי מבוגר ובעל ניסיון בקרב הנשאלים, ולכשעצמה אישה יוצאת דופן, ענתה לי בפשטות – שמניסיונה, הדבר החשוב ביותר בחיים הוא השלמה. מאז, ועד היום, אני במסע מרתק סביב אותו שורש לשוני מעורר השראה: ש.ל.מ. 

עד כמה אני שלם עם עצמי? האם אני מסוגל להשלים עם העבר שלי? עם ההווה שלי? מהו הפער בין הרצון שלי להיות מושלם לבין הרצון שלי להיות שלם? האם אנחנו כולנו חלקים מפוזרים של שלם אחד ומוחלטמהי משימת חיי אותה באתי להשליםמתי יהיה שלום עם סוריה? סתם...

במהלך הדרך בה אני צועד עד היום, הבנתי עם עצמי, שהייעוד שלי בחיים הוא לעזור לעצמי ולאחרים, להכיר, לכבד ולאהוב את מי שהם באמת. אהבה שלמה. אהבת אמת. ואהבת לרעך כמוך.

בגיל 26 הדרך שלי הובילה אותי לתחנה משמעותית בהגשמת הייעוד שלי – בית ספר אימושן ושיטת סאטיה, והפגישה אותי עם מורה מעוררת השראה בכל הוויתה ועשייתה – נטאלי בן דוד.

בגיל 30, בעקבות חוויה מיסטית יוצאת-דופן, נחשפתי לתורת ישראל בכלל ולחכמת הקבלה והחסידות בפרט. עולם הקבלה והחסידות הוא עולם בו אני צועד, לומד ומתפתח עד היום, בשקדנות יוקדת ובענווה מתפעלת.

היום, כמאמן, אני משלב בין חכמת הקבלה והחסידות לבין שיטת סאטיה. 

יחד עם לימודיי הפרטיים של חכמת הקבלה והחסידות, תורת הנסתר ותורות נוספות כמו: חקר המוח, פיזיקה, פילוסופיה ופסיכולוגייה, שיטת סאטיה פתחה עבורי שער לעולם עשיר ומרתק של חקירה, התבוננות והקשבה.


 

"דע את עצמך" 

אנחנו, בני האדם, משקיעים את מיטב זמנינו וכספינו בפיתוח הקריירה שלנו, בתכנון העתיד שלנו, בסגנון השיער שלנו, בעיצוב הדירה שלנו, בלבוש שלנו, ברכוש שלנו, במה הישגנו ובמרדף אחרי מה שאנחנו חושבים שצריך להיות לנו. החיים שלנו מלאים ברעשים, אשליות, הסחות דעת, פיתויים, התמכרויות, רגעי שיא ורגעי שפל.

כמה פעמים במהלך חיינו עצרנו ונתנו לעצמינו את הזמן והמקום להשקיע באימון התודעה שלנו?

באימון הנשימה שלנו?

בעיצוב ההוויה שלנו?

בהיכרות עם הפחדים שלנו?

בהתבוננות במה שיש לנו?

במערכות היחסים שלנו?

האם אנחנו שבעי רצון מחיינו?

האם אנחנו בוחרים להיות האדם שאנחנו רוצים להיות?

האם אני מכיר את הדרך בה אני חש? מגיב? משוחח?

האם אני אוהב את האדם שגדלתי להיות?

אני מזמין אתכם, בעזרת האימון הסאטי, להתבונן יחד בשאלות שיעלו, במסע המרתק הזה, שנקרא החיים שלכם. אתם תבחרו את הדרך, את הקצב ואת היעדים, מתי לעצור ולנוח, ומתי להתקדם. אני רק אהיה שם להקשיב, לשאול, להתבונן, לשקף, ולעזור לכם להתקרב אל עצמכם, לבחור את אהבותיכם ולאהוב את בחירותיכם.

הרבה פעמים אנחנו נותנים לחיינו לחלוף כמו סרט על מסך הקולנוע, בעוד אנחנו יושבים בקהל כצופים מדוכדכים ומכרסמים פופקורן. אני מזמין אותך לקום מהמושב, להכיר את המקרן, להיכנס אל תוך המסך ולהיות הכוכב או הכוכבת של הסרט שלך, שהוא החיים שלך.

נכון, אני לא מבטיח לך את אנג'לינה ג'ולי או בראד פיט בתור הפרטנר הראשי, אבל אני כן יכול להציע לך להתחבר עם המפיק העליון, ליצור שותפות עם המלהק/ת, הבמאי/ת,  התסריטאי/ת וכמובן – את התפקיד הראשי.

אם אתם שואלים אותי? אני רואה בזה עסק משתלם,

מה איתך?



שאלות? פנו אלי

אני מאמן במרכז תל אביב, סמוך לכיכר רבין.

*
*
*